החלטה בתיק בש"א 161975/06

כללי

1.         התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב ע"ס 50,000 ש"ח  ז.פ. 10/12/98 (להלן: "השטר")

השטר נחתם על ידי המבקש 1 כעושה השטר, בערבות מבקשת 2.

רקע עובדתי

2.         המבקש 1 הינו בעל מניות בחברת על רד הנדסת מעליות בע"מ (להלן: "החברה"). המבקשת 2 הינה בעלת מניות בחברה ואשתו של מבקש 1.

המשיבה הינה בעלת הזכויות בקומת הקרקע ברח' המרכבה 15 חולון (להלן: "המושכר").

בתאריך 10/12/98 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות ביחס למושכר (להלן: "הסכם השכירות"). בהתאם להסכם השכירות, מסרה החברה למשיבה שטר חוב ע"ס 50,000 ש"ח, הוא השטר נשוא ההליך.

תמצית טענות המבקשים

3.         המבקשים מעלים טענת התיישנות ובגינה, עותרים לדחיית הבקשה על הסף ולחילופין לקבלת ההתנגדות.

לגופו של עניין, טוענים המבקשים כי לא התקיים כל תנאי המצדיק את הגשת שטר החוב לביצוע.

המסגרת המשפטית

4.         ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין.

דלתות ביהמ"ש תיפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה. ויודגש: אין צורך להגיע למסקנה שיש למבקש סיכוי טוב בהגנתו, ודי במסקנה שאם תתקבל גרסת המבקש כמהימנה, אזי יש לו סיכוי כלשהו להצלחה.

הבקשה תידחה כאשר אין ספק בכך שאין למבקש כל הגנה ולא התעוררה כל נקודה הגיונית שמעלה הגנה מטעם המבקש.  כל זאת בכפוף לכך שהחומר המצוי בפני ביהמ"ש, לרבות  במסמכים או בחקירה הנגדית, אינו מפריך את טענות המבקש. (ראה: ע.א. 102/83 ל.ג. ל כרמיאל נגד בנק לאומי פד"י מ"א (1) 253, וכן ע.א. 105/89 קו אופ אבן יהודה נ' בנק הפועלים  פד"י מה (3) 585).

הבקשה תיבחן על פי העקרונות האמורים.

טענת ההתיישנות

5.         סעיף 96 לפקודת השטרות קובע כי:

" אין להיזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב...לאחר שעברו שבע שנים...מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד...".

השאלה המתעוררת היא : מהי נקודת הזמן בה קמה לאוחז "עילת התובענה"?

לשיטת המבקשים, נקודת הזמן ממנה מתחיל מירוץ ההתיישנות היא מועד פרעון השטר .

הן בשטר החוב והן בבקשת הביצוע ציינה המשיבה כי מועד פרעון השטר הוא:                  "10/12/98". השטר הוגש לביצוע בתאריך: "19/3/06", דהיינו לאחר שחלפו 7 שנים ממועד פרעונו ועל כן, לשיטתם אין להיזקק לתובענה.

לשיטת המשיבה, עילת התביעה קמה מרגע הפרת ההסכם בשנת 2005. ב"כ המשיבה מפנה להלכה לפיה מקום שהסכימו הצדדים, כי שיק לא יוצג לפרעון לפני תאריך דחוי, מתחיל מירוץ ההתיישנות רק מן המועד המוסכם  (ע"א 331/74 כהן נגד גרודיזינסקי, פד"י כט(1) 689). עוד טוען ב"כ המשיבה כי יש לקרוא אל תוך הסכם תנאי מכללא לפיו לא יוצג שטר הבטחון לפרעון לפני שהסכם השכירות הופר.

6.         בשלב הדיוני הנוכחי, אין הכרח להכריע במחלוקת שנפלה בין הצדדים שכן לפי כל אחת מן השיטות, יש לקיים דיון בשאלת ההתיישנות.